ערכה לטיפול בשגיאות כתיב

בעיה

המון שגיאות כתיב…

פתרון

איך משתמשים בספר מילון חזותי כדי להתגבר על שגיאות כתיב?

בניגוד למציאת שורש של מילה, דבר שמלמדים בכיתות ב׳ ו-ג׳, ואז יוצאת משפחה של 10 מילים, במשפחות החזותיות מצאתי כ-60 מילים שמתקבצות תחת אותו סימן.

כך, למשל, באות ק׳ תמצאו: קו, קוטר, מקף, מקל, קורה (משהו קוי, זה המשותף ביניהן).

בספר תמצאו עשרות מילים שנוהגים להתבלבל בכתיבה שלהן (כ׳ ו-ק׳, ע׳ ו-א׳ ועוד…). מניסיון, הדבר הזה פותר די מהר את בעיית השגיאות. ואז…עוד משוכה עברנו.

בעיה

הרבה ילדים מגיעים לצומת של ״איך עכשיו כותבים?״

פתרון

לספר בחרתי מילים מבלבלות מאוד (מאחל ומאכל, עלול ואלול ועוד…) וסמללתי (שרבטתי) אותן בצורה כזו שהילד לא ישכח את הציור לכל מילה וברגע האמת ידע לשלוף את הכתיבה הנכונה שלה.

בהזדמנות זו הילדים לומדים את טכניקת הסמלול שמאפשרת להם להיות עצמאיים ולסמלל לעצמם מילים שאותן הם לא יודעים לכתוב.

כך, למשל, ״כר״ מסומלל באמצעות ראש נח על כרית ו״קר״ באמצעות קרטיב. התמונה נכנסת לראשו של הילד – וגם נשארת שם, יחד עם האות.

סדרת מחקרים שבוצעה באוניברסיטת ווטרלו הראתה שציור או שרבוט של המידע שלמדנו מקודדים את התוכן טוב יותר מכתיבה שלו ,או מאמצעי המחשה אחרים שמוצגים ללומד.

הדבר נכון עבור ילדים והן עבור מבוגרים.

יתרה מכך, האפקטיביות הזו לא תלויה ביכולת האומנותית שלנו, באיכות הציור וגם לא בזמן שהוקדש אליו.

האפקט התרחש אפילו כשהיו רק 4 שניות לשרבט משהו.

בניסוי הוקצב זמן קצר ללומדים לסכם לעצמם משהו שלמדו. הם יכלו לכתוב או לצייר את מה שלמדו. בחלק מהניסויים הוצגו ללומדים תמונות של התוכן (כדי לראות אם ההצגה הוויזואלית היא זו שגורמת לנו לזכור ואז אין סיבה לצייר).

המחקר הראה שהציור הוא אפקטיבי במיוחד לזיכרון של התוכן, לא רק בגלל הוויזואליות שלו (כי בחלק מהמקרים הלומדים קיבלו תמונות של התוכן), אלא בגלל עצם הפעולה המוטורית הקשורה לתהליך, שגורמת לנו “לשרטט” את מפת התוכן גם בתוך הראש שלנו בצורה מרחבית ו”לנהל” אותו באופן אפקטיבי ומומחש.

בעיה

פתרון