התייחסות מעט אחרת לתנועה ״שווא״

שווא, למה כל כך קשה ללמד את השווא? מדוע ילדים נתקעים עם השווא?

שווא הוא לא תנועה ובשל כך לילד לא ברור מה קורה איתו, איזה צליל להשמיע?

לימוד השווא מתחיל כבר בתחילת השנה, ילד עם קושי ובמיוחד קושי פונולוגי עלול כבר מתחילת לימוד הקריאה להיתקל בקושי.

מי שמכיר את שיטת עננים יודע שלשווא לא יצרנו ביתן.

אות שנכנסת לביתן זזה, היא בתנועה, כאשר הוגים אותה משהו במנח הפה משתנה.

אות בשווא לא זזה, אנחנו קוראות לה אות “תקועה”.

כאשר אנו מספרות את הסיפור של “פארק האותיות של מילוש”, כבר בהתחלה מילוש יוצרת אותיות וכאשר היא מרימה אותן, הן לא משמיעות צליל מוגדר, משהו שנשמע

קצת כמו גמגום או בכי.

לעומת זאת’ כאשר האותיות נכנסות לביתנים ברור מה צריךלעשות עם הפה, יש מנח פה מוגדר ויוצא צליל ברור.

בתפיסה שלנו השווא נלמד תוך כדי תזוזה, אנו לא מתעכבות על הלימוד שלו יותר מידי,

אנו מתחילות מיד מהתנועות ובשלב הקריאה אנו מתחילות במילים קצרות,

מילים שהאות בשווא או ללא תנועה נמצאת בסוף המילה,

למשל המילים: שיר, דג, אור,

למה? כי כך הילד מבין לבד איך להשלים את המילה. הסיומת ברורה לו.

אחרי שהילד קורא מילים כאלו ללא קושי אנו עוברות למילים ארוכות יותר המשלבות שווא באמצע

המילה, לילד כבר די ברור איך הצליל של האות אמור להישמע.

אז אם אתן שואלים אותנו איך ללמד שווא? אנו ממליצות להזכיר את השווא כבר

בהתחלה אבל מיד לעבור לתנועות וליצור למידה תוך כדי תזוזה, הנאה והנעה.

 

 

 

 

 

 

אהבתם? שתפו...

שתפו בפייסבוק
שתפו בווטסאפ
הדפיסו
שתפו במייל

השאירו תגובה

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקההמשך לקנות